החיאת מרכזי ערים - צורך קיומי של העיר 

קמעונאות והשירותים הנלווים להם, השתנו בצורה דרמטית בשנים האחרונות. באופן מסורתי חנויות שעסקו במכירת מוצרי נוחות (צריכה ביתית בעיקרה - "מכולת") מוקמו בתוך אזורי המגורים וברובעים בהם יכלו התושבים המקומיים להגיע בקלות ובהליכה אליהם בעוד שמוצרים מיוחדים וברי תחרות גדולה יותר, התרכזו במרכזי הערים כשהם נגישים לכל הגרים באותה עיר. החל משנות ה - 70 החלה בעולם, ובעיקר בארה"ב ובאנגליה, תנופת פיתוח של מרכזי קניות גדולים מחוץ למרכזי העיר ובשוליה, שהכילו שמות מותגים שעברו מהרחוב הראשי בעיר והתמקמו תחת קורת גג אחת כמו גם מסעדות ומקומות בילוי אחרים. הצלחתם נבעה בעיקרה מכך ששולי העיר היו זולים יותר לבניה ובמיסוי וכן בהתרחבות הבעלות הפרטית על כלי רכב ויכולת התנועה החופשית של בעליהם. כיום, לאחר שחלפו מספר ניכר של שנים, ניתן להעריך את השפעתם של מרכזי קניות אלה על האזור בו הם פועלים.
אם נבקש להתחיל בהשפעה המשמעותית ביותר של מרכזי הקניות על סביבתם, הרי תהיה זו השפעתם על העסקת עשרות ולפעמים מאות, מועסקים חדשים. מדובר במועסקים לא רק בקמעונאות, מאחר ומרכזי קניות כאלה יצרו גם משרות של ניהול, אחזקה, שמירה ואחרות. בכמה אזורים, מרכזים כאלה היו המקור המשמעותי ביותר לתעסוקה של האוכלוסייה באזור. שני הצדדים הרוויחו ממצב זה. האוכלוסייה באזור זכתה למקור מתמשך של הצעות עבודה והעסקים במקור כמעט בלתי נדלה לכוח אדם. בטווח הקצר הרוויחו גם מרכזי הערים מהקטנת עומס התנועה באזורם וכן מחיזוק הביטחון במרחב הציבורי בשולי העיר כתוצאה מהגדלת תנועת האנשים שם. אולם אלה רק רווחים לטווח קצר. בטווח הארוך יותר, רוקנו מרכזי קניות אלה את מרכזי הערים והעבירו את התעסוקה ממרכז העיר לשוליה. מיקום זה גם גרם שעל מקומות התעסוקה התחרו כעת תושבים של היישובים הסמוכים ואבד יתרונם של בני העיר עצמם בקרבה למקום התעסוקה. גם שיעור התעסוקה ביחס לנפח החנויות פחת מהיות החנויות גדולות יותר ויעילות יותר בהעסקת עובדים ביחס לגודל החנות. כך, שבסך הכל שיעור התעסוקה של בני העיר במסחר, פחת.
אולם, למרות היתרונות לכאורה שצצו (וכאמור היו מקסם שווא לטווח קצר), ישנם היבטים רבים בהם השפיעו מרכזי הקניות לרעה ובמהירות על היציבות החברתית של הסביבה. ראשית לכל, בגלל גודלם העצום של מרכזים אלה, רובם תרמו משמעותית להתפשטות אורבנית גם לתוך אזורים כפריים או לאזורי תעשייה ולא הוקמו למשל באזורים נטושים או דועכים בתוך העיר עצמה. ניתן לראות במרכזים החדשים גם כתורמים לחלוקה חברתית לא רצויה בהיותם נגישים פחות ממרכזי הערים לאוכלוסיה חלשה ובעיקר לחסרה ברכב פרטי. לכן, מרכזי הקניות שבשולי העיר יכולים להאדיר מתוכם את האוכלוסייה החלשה יותר, את בני הנוער מתחת לגיל 17 שאינם יכולים לקבל "הקפצה" למקום ועוד אוכלוסייה, חלשה יחסית.
הנושא החשוב ביותר לדיון הוא השפעתם הכלכלית של מרכזי קניות אלה על סביבתם ובעיקר על העיר אליה הם משתייכים. שאלה אחת העולה לדיון מתייחסת להחלפת שטחים שנועדו לתעשייה בשטחי מסחר. על פניו זוכה העיר לשיפור בהיקף הארנונה הנגבה מאותו שטח מאחר ובדרך כלל השטח הבנוי למסחר גדול יותר מהשטח שעליו עמד או עתיד לקום המפעל ולעיתים היא גם גבוהה יותר. מה שלא בהכרח נכון לגבי מספר המועסקים במקום וגובה שכרם. שטחי המסחר הגדולים צורכים פחות כ"א למטר שהיו צורכים אותם שטחי מסחר אילו היו קטנים יותר. גם הכישורים הנדרשים מהעובדים ברוב המקרים, נמוכים יותר במסחר מאשר בתעשייה וודאי שבתעשייה הלא מסורתית. נוצר מצב של קליטת עובדים במיומנויות נמוכה ובשכר בהתאם מול האפשרות לקלוט עובדים אחרים במיומנויות יותר מקצועיות ובשכר הולם כישורים גבוהים יותר. גם השייכות של חלק ניכר משטחי המסחר לרשתות ארציות, נותן בידם כוח מול העובדים ואף מול הקונים בקביעת שכר העובדים ואף מחירי המוצרים. לעיתים מזומנות מוקמים מרכזי הקניות על שטחים כפריים / ירוקים ותורמים בכך להקטנת השטח הירוק העומד לרשות התושבים.
במקביל להקמת מרכזים אלה ניכרת תופעה שרשתות ארציות מעדיפות את מרכז הקניות החדש וכך גם בעלי עסק אחרים הקיימים בעיר, המעבירים לשם חנויות קימות במרכז העיר ויוצרות מצב של מרכזים עירוניים ההולכים ומתרוקנים מעסקיהם. העובדה שבמרכזי העיר הארנונה בדר כלל גבוהה יותר ונגבה תשלום עבור חנייה, רק מזרזת תופעה זו. ההבדל בין מרכז קניות חדש, מטופח ומגרשי חניה גדולים, מול מרכז עיר מיושן, קושי בנגישות ותשלום עבור החניה, הפך את מרכזי העיר ללא ברי תחרות עם מרכזי הקניות המוקמים בשוליהם. במקביל מתחזקת התופעה של זליגת כספי תושבי העיר אל מחוצה לה. בעוד שמרבית בעלי העסקים במרכז העיר הם תושבי המקום ובאופן טבעי מבצעים את מרבית קניותיהם בעיר, הרי כספי הקונים ברשתות המאכלסות את מרבית השטחים במרכזי הקניות עוברים אל בעליהם הגרים מחוץ לאזור ומשמשים בהרבה מקרים כחלק מהמשאבים לפתיחת סניפים נוספים של הרשתות במקומות אחרים. זליגת כספים אלה אל מחוץ לעיר מחלישה את הכלכלה המקומית ומקטינה בסופו של תהליך את חלקם של העסקים המקומיים בסל הצריכה של התושבים.
הקמת מרכזי קניות בשולי העיר המצריכה שימוש בכלי רכב כדי להגיע אליהם, מצריכה השקעה בתשתיות תחבורה, מגדילה את נפח התנועה אל ומהמרכז הקניות ואיתם את זיהום האוויר הנובע מכך.
ההיבט חשוב בהבדל בין מרכזי הקניות ומרכז העיר הוא תחושת הבעלות החברתית. בעוד מרכז העיר הוא מקום של אנשים "מטיבי לכת" ו"שלנו", מרכז הקניות הוא מקום של "מטיבי רכב" ו"שלהם". במרכז העיר נמצא מגוון של אנשים, מסוחרים ובנקאים ועד אנשים שמבלים זמנם בהסתכלות על האנשים החולפים על פניהם. מרכז העיר הוא מקומם של מותגים מקומיים, נותני שרות מקומיים, מרכז הקניות הוא בעיקר מקומם של הרשתות הארציות. מרכזי הקניות, כשמם, מציעים מגוון מוצרים לקניה, מרכז העיר מציע מגוון שירותים שקניה היא אחת מהם. במרכז העיר מקומם של העסקים הניסיוניים והיצירתיים בראשית דרכם שבמרכזי הקניות יקשה עליהם למצוא מקומם. מרכז העיר הוא ליבה ופניה של העיר.
אנו רואים כי למרכזי הקניות שמחוץ לעיר השפעה רבה על הכלכלה המקומית. האם סה"כ השפעה זו חיובי? האם המחיר החברתי של מרכזי קניות אלה שווה את תרומתם הכלכלית? האם המראה נוצץ לטווח קצר מצדיק ניוונם של מרכזי הערים? לדעתי לא. יש להשקיע, במקביל להשקעה בלתי נמנעת במרכזי קניות, בחידוש ובהחייאת מרכזי העיר, כי זה הלב והדופק האמיתי של העיר, ללא אברים אלה תתנוון העיר כולה. אלה השאלות שצריכה לשאול כל רשות מקומית (ולתת לעצמה תשובה) בבואה לאשר (או לא) הקמת מרכז קניות חדש ולדעת כי יש לבצע במקביל תכנון של ההתמודדות עם השלכות החלטתה זו.